.jpg)
התמונה הביצועים והזכויות לא שייכים לי כמובן
יום רביעי, 26 ביוני 2013
בשביל מה
בקרוב תפתח מלחמה עם סוריה והחיזבאללה ואני אהיה בשוחה.
אני יושב בחדר הממוזג ושומע מוזיקה קורא להנאתי ורואה סרטים וסדרות.
עוד מעט אני אשב בשוחה בחושך הקר או בשמש היוקדת והכדורים ישרקו.
כרגע אני מתעסק עם האיפון ומוריד אפליקציה חינמית שתשנה את חוויית המשתמש שלי.
עוד מעט אני אזיע מתחת לאפוד אזכר באמא שלי ואפחד מהמוות ששורק מעלי ומצדדי.
אני הולך להתסכן במוות ארור על ערימת קוצים או מתחת לעץ זית לבנוני במחוזות שלא קשורים אלי.
בשביל מי?
בשביל מישהו שיושב איפשהו ומזיין את חברה שלו שאני לא מכיר וגם אותה לא.
בשביל פליט זר שברח מהמלחמה שלו כדי שאני אלחם את המלחמה שאני לא ברחתי ממנה.
בשביל די ג'יי באיזה מועדון.
בשביל החרדי שעוקף אותי בתור ולא רואה אותי בעין.
בשביל משפחות הפשע.
בשביל קידוחי הגז שמה לי ולהם.
בשביל בטר פלייס.
בשביל המחאה החברתית.
בשביל הילד הערס ששם מוזיקה באוטובוס בקול.
בשביל הסטודנט לאומנות שהולך לעזוב בקרוב לברלין.
בשביל חברות הסטארטאפ.
בשביל המפגינים על הגדר.
בשביל איתולות הדת.
הסמולנים.
המתנחבלים.
המשטרה המנייקית.
השיכורים שדוקרים.
והפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.
תאי הסטודנטים.
קאסטרו.
אבי לוזון.
האשכנזים האליטסטים.
המזרחיים הבכיינים.
בשביל אבא ואמא והמשפחה.
שם באימה עם המדים וכתמי המלח הלבנים. הרעב וחוסר השינה שהופכים אותך לאדיש. ההכנה העצמית למוות. הארוחות האחרונות.
הגעגוע להיותך ילד, בקיץ בבריכה מתרגש ממים כחולים וקרירים מתחת לשמש ופלחי מלון בקופסא מפלסטיק.
אני מוריד את המורל? אני מתבכיין? למי אני חייב? אני לא היחיד שסובל ומפחד. לפחות אני בחיים אז כדאי לסתום את הפה.
עכשיו במזגן חכם על העולם, עוד מעט סוריה עם החיזבאללה ואני אהיה שם, בשביל מה.
שמישהו יציל אותי בבקשה.
אני יושב בחדר הממוזג ושומע מוזיקה קורא להנאתי ורואה סרטים וסדרות.
עוד מעט אני אשב בשוחה בחושך הקר או בשמש היוקדת והכדורים ישרקו.
כרגע אני מתעסק עם האיפון ומוריד אפליקציה חינמית שתשנה את חוויית המשתמש שלי.
עוד מעט אני אזיע מתחת לאפוד אזכר באמא שלי ואפחד מהמוות ששורק מעלי ומצדדי.
אני הולך להתסכן במוות ארור על ערימת קוצים או מתחת לעץ זית לבנוני במחוזות שלא קשורים אלי.
בשביל מי?
בשביל מישהו שיושב איפשהו ומזיין את חברה שלו שאני לא מכיר וגם אותה לא.
בשביל פליט זר שברח מהמלחמה שלו כדי שאני אלחם את המלחמה שאני לא ברחתי ממנה.
בשביל די ג'יי באיזה מועדון.
בשביל החרדי שעוקף אותי בתור ולא רואה אותי בעין.
בשביל משפחות הפשע.
בשביל קידוחי הגז שמה לי ולהם.
בשביל בטר פלייס.
בשביל המחאה החברתית.
בשביל הילד הערס ששם מוזיקה באוטובוס בקול.
בשביל הסטודנט לאומנות שהולך לעזוב בקרוב לברלין.
בשביל חברות הסטארטאפ.
בשביל המפגינים על הגדר.
בשביל איתולות הדת.
הסמולנים.
המתנחבלים.
המשטרה המנייקית.
השיכורים שדוקרים.
והפקולטה למדעי החברה באוניברסיטה העברית.
תאי הסטודנטים.
קאסטרו.
אבי לוזון.
האשכנזים האליטסטים.
המזרחיים הבכיינים.
בשביל אבא ואמא והמשפחה.
שם באימה עם המדים וכתמי המלח הלבנים. הרעב וחוסר השינה שהופכים אותך לאדיש. ההכנה העצמית למוות. הארוחות האחרונות.
הגעגוע להיותך ילד, בקיץ בבריכה מתרגש ממים כחולים וקרירים מתחת לשמש ופלחי מלון בקופסא מפלסטיק.
אני מוריד את המורל? אני מתבכיין? למי אני חייב? אני לא היחיד שסובל ומפחד. לפחות אני בחיים אז כדאי לסתום את הפה.
עכשיו במזגן חכם על העולם, עוד מעט סוריה עם החיזבאללה ואני אהיה שם, בשביל מה.
שמישהו יציל אותי בבקשה.
יום חמישי, 20 ביוני 2013
רומנטיקה
דני ודנה אהבו אחד את השני נורא עד שהמוכר בפיצוציה היה מפסיק לאונן מרוב רומנטיקה מתי שהם היו נכנסים לקנות קונדומים כי דנה לא האמינה בכימקלים.
כשדני ודנה היו מזדיינים על המיטה החורקת ודנה הייתה גונחת חזק השכנים היו מפסיקים לראות טלוויזיה ואופים עוגות ומשחקים שבץ נא כי הרומנטיקה הייתה הופכת אותם לפרודקטיביים.
דני ודנה היו יוצאים לטיולים רומנטיים בפארק או על האופניים בהרים ונחש היה מניח לרגע לעכבר ולא טורף אותו והטבע בכלל היה עוצר מלכת ויש כאלו שהיו מחשיבים את זה כנס והכל בזכות הרומנטיקה.
לדני ודנה היה מנהג רומנטי במסעדות ופאבים להזמין דברים אחת לשני שהשני לא אוהב ומלצרים היו חורגים ממנהגם לכבודם ולא היו מזעיפים פנים וברמניות היו מחייכות בגלל הרומנטיקה.
קבצנים היו מסרבים לקבל צדקה ונהגי אוטובוסים לא ניקבו או העבירו כרטיס בזמן שמי שלא שם זין כן שם והאדיש הפך לרגיש למען ובגין הרומנטיקה.
בחופה הרב שהשיא את דני ודנה אמר שכמה טוב שיש טוב בעולם ושבית המקדש יבנה בזכות האהבה של דני לדנה ושל דנה לדני והאורחים מחו דמעה וצוות המלצרים בגן האירועים לא היה ממורמר בכלל באירוע ושירת נאמנה לכבוד הרומנטיקה.
בסוף נקברו דני ודנה ביחד באותה חלקה אחרי שהתפגרו באותו יום ובאותה שעה ממש שלובי ידיים במיטה בשיבה טובה של אקט רומנטי ומלאך המוות והמלאכים כולל מטטרון שהוא המלאך הבכיר אבל לא חזק כמו אלוהים בכו אבל גם שמחו.
ואז דני ודנה נכנסו בשערי גן עדן ואלוהים ישב שם על כיסא הכבוד וכל הנמרים והשקנאים וחיות הקודש והשרפים והכרובים מסביבו ואלוהים קם לכבודם והושיט יד (מטאפורית כי אין לו דמות הגוף ואין לו גוף או תחת לשבת עליו- א.ל בשם חז"ל) והם לחצו לו יד חזרה ואלוהים ביקש שדנה תרד על הברכיים ותמצוץ לדני וכך היא עשתה כי זו הרומנטיקה וככה זה ברומנטיקה.
אין לי זכויות בכלל על השיר הרומנטי הזה
כשדני ודנה היו מזדיינים על המיטה החורקת ודנה הייתה גונחת חזק השכנים היו מפסיקים לראות טלוויזיה ואופים עוגות ומשחקים שבץ נא כי הרומנטיקה הייתה הופכת אותם לפרודקטיביים.
דני ודנה היו יוצאים לטיולים רומנטיים בפארק או על האופניים בהרים ונחש היה מניח לרגע לעכבר ולא טורף אותו והטבע בכלל היה עוצר מלכת ויש כאלו שהיו מחשיבים את זה כנס והכל בזכות הרומנטיקה.
לדני ודנה היה מנהג רומנטי במסעדות ופאבים להזמין דברים אחת לשני שהשני לא אוהב ומלצרים היו חורגים ממנהגם לכבודם ולא היו מזעיפים פנים וברמניות היו מחייכות בגלל הרומנטיקה.
קבצנים היו מסרבים לקבל צדקה ונהגי אוטובוסים לא ניקבו או העבירו כרטיס בזמן שמי שלא שם זין כן שם והאדיש הפך לרגיש למען ובגין הרומנטיקה.
בחופה הרב שהשיא את דני ודנה אמר שכמה טוב שיש טוב בעולם ושבית המקדש יבנה בזכות האהבה של דני לדנה ושל דנה לדני והאורחים מחו דמעה וצוות המלצרים בגן האירועים לא היה ממורמר בכלל באירוע ושירת נאמנה לכבוד הרומנטיקה.
בסוף נקברו דני ודנה ביחד באותה חלקה אחרי שהתפגרו באותו יום ובאותה שעה ממש שלובי ידיים במיטה בשיבה טובה של אקט רומנטי ומלאך המוות והמלאכים כולל מטטרון שהוא המלאך הבכיר אבל לא חזק כמו אלוהים בכו אבל גם שמחו.
ואז דני ודנה נכנסו בשערי גן עדן ואלוהים ישב שם על כיסא הכבוד וכל הנמרים והשקנאים וחיות הקודש והשרפים והכרובים מסביבו ואלוהים קם לכבודם והושיט יד (מטאפורית כי אין לו דמות הגוף ואין לו גוף או תחת לשבת עליו- א.ל בשם חז"ל) והם לחצו לו יד חזרה ואלוהים ביקש שדנה תרד על הברכיים ותמצוץ לדני וכך היא עשתה כי זו הרומנטיקה וככה זה ברומנטיקה.
אין לי זכויות בכלל על השיר הרומנטי הזה
הירשם ל-
רשומות (Atom)