יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

על הקבנוס

יש לי ריח של קבנוס בחדר ואני בשום פנים ואופן לא מתכוון להוציא את הקבנוס היחיד שנשאר לי מהחדר.
הקבנוס מסריח בלילה אבל בצהריים לקבנוס יש ריח טוב, ואם אוציא אותו הלילה מהחדר יכול להיות שעד הצהריים הוא כבר לא יהיה קיים.
מי שיכנס לחדר שלי עכשיו יריח את הקבנוס ויחשוב עלי דברים. 
תתארו לעצמכם שאתם נכנסים לחדר שלי ממש עכשיו ורואים אותי יושב על הכסא הכחול שלי מול המחשב וריח עז של קבנוס מקדם את פניכם. מה תחשבו? איך תתנהגו? 
ריח של קבנוס איזו בחילה זה נותן לפעמים אבל זה טעים וטוב כמו קובית סוכר בכוס תה על גב של לווייתן כחול בשקיעה עם אלף בתולות ים שרוקדות מסביב. כמו שהפרסים שותים. 
מתוך חמישה קבנוסים נותר רק אחד והוא מסריח לי את החדר דרך השולחן עד לארון והריח זורם על הסדינים של המיטה כמו בצימר של ירח דבש.
וזהו הקבנוס ידידים, מסריח וטוב כמו סקס או מין או אהבה, תלוי מה אתם מעדיפים. 
את הקבנוס הראשון נתן לי סבא שלי והייתי מנשנש אותו מול הטלוויזיה. זה היה קבנוס של פעם מיובש ימים ולילות בחום ובקור, בפינה של המטבח ברשת בד אדומה. סל ארוך וצר של קבנוסים יבשים וחריפים.
אני יודע שזה יכול להשמע לא טוב מכל מיני בחינות וכיוונים, אבל זה היה טעים ונשאר טעים אם כי מאוד מסריח.