השמש מעל גב ההר שוקעת בצבעים
עזים של כתום סגול ותכלת זרחני, הרוח נושבת קרירה נכנסת למוצב שנמצא בהכנות לקראת
השבת הנכנסת.
התרגשות ופחד דק מתחילים
לחלחל דרך הרוח. הכפרים הסמוכים תל, בורין, וערק בורין מסלסלים קריאות מואזין וכך
גם שכם שנמצאת מעבר לצלע ההר. הישוב הר ברכה שם ממוקם המוצב שרוי בדממה דתית
מיסטית של פני שבת נקבלה. כך גם במוצבים שבאלון מורה, איתמר שמעבר ל"עמק
הברחנים", והמוצב תל ארס הסמוך לשכונת השומרונים על הר הברכה עצמו- גריזים, שמשקיף
על שכם ומקביל בגובה לעין בלתי מזוינת למוצב בהר עיבל.
בגבעה המכונה
"סקאלי" שנמצאת מזרחית לאלון מורה, קרוב לגבול הגיאוגרפי של השומרון עם
בקעת הירדן, ניצב מגדל השמירה המפורסם. בערבי שבת מעלים לשם שני חיילים שיהיו
תגבור למקרה של חדירת מחבלים. את השתן מטילים לרוח מהמגדל הגבוה, ואת האוכל כמו את
האשפה משלשלים או מעלים דרך חבל מאולתר. טורנירי השש בש הכי מפורסמים נערכו במגדל
ב"סקאלי".
בינתיים במוצב, הטבח והתורנים
עמלים במרץ על סעודת השישי שהדתיים רגילים לקרוא לה סעודת שבת. זו הארוחה הגדולה
והעשירה ביותר בשבוע, ולפניה נערך טקס הקידוש וכולם מכבדים את המסורת ושמים כומתה
על הראש, כולל החיילים הלא יהודיים וכולל אלו שלא מאמינים באלוהים אם יש כאלו.
את הארוחה זוללים במהירות שכן
משימות השבת בגזרה רבות במיוחד, ואין חייל שלא עסוק במשימה זו או אחרת. והמסכנים
מכולם הם חיילי הסיור שעל הבטן המפוצצת צריכים להלביש שכפ"צ קראמי כבד שלוחץ
עליה אבל יציל את חייהם במקרה של.
לאחר הסעודה במעמד מפקד
הפלוגה וצוותו יוצאים ומגלים את החושך שנפל כמו רימון הלם. הערפילים מתחילים
להזדחל לכל כוך אפשרי. החיילים שעולים לשמירות עושים את דרכם באיטיות עם סיגריה
ביד ופאוץ' גב מפוצץ פינוקים למיניהם לקראת השמירה המסוכנת של השבוע, שמירת ליל
שישי. החיילים ברי המזל שהם יחליפו יאלצו להסתפק בשאריות מסעודת השישי, אך גם מליל
שישי פנוי בו יוכלו לראות סרטים מי שרואה, לשחק משחקים מי שמשחק ולהתפלל מי
שמתפלל. יש גם כאלו שישנו.
את התורנים של המטבח האיומים
בגזרה לא מעניינים, משום שאיומים אחרים נמצאים לפתחם. כיורים עמוסים במגשים צלחות
וסכו"ם מטונף שנזרקו כלאחר יד, ביובים סתומים וחתולים שבאים ללקט שאריות
אורבים בכל פינה. על כל אלה מנצח הרס"פ שרואה לנגד עיניו רק את הניצחון
במשימה.
כשיסיימו התורנים את
משימותיהם במטבח, חלקם יתפנו למשימות שמירה וסיור, שכאמור, ליל השישי מועד
לפורענות ויש לתגבר את הגזרה כמה שיותר.
עד עלות השחר הגזרה תהיה על
קוצים, והאיום ירחף כמו כישוף אפל בתקווה שלא יתממש. ביום למחרת הוא יום השבת המתח
ירד במינון, וכך יישאר עד מוצאי השבת, שבדומה לערב שישי, בעייתי לא פחות ואולי
אפילו יותר מסיבות מתקבלות על הדעת שאין לפרט אותם. על כן מברכים ולא סתם, שבת שלום.
