ואדים ואלוהים

ואדים: אלוהים
אלוהים: אני לא קיים
ואדים: אז עם מי אני מדבר?
אלוהים: ויקטור
ואדים: ויקטור הצלף?
ויקטור: מה אתה רוצה ממני?
ואדים: אני מפחד שהמסוק יתרסק
ויקטור: בצדק
ואדים: זה לא מרגיע אותי, תראה את צברי, הוא רגוע כמו מלפפון
ויקטור: כן, אבל הוא מזיע, תסתכל על העורף שלו
ואדים: נכון, אבל הוא לא מראה את זה
ויקטור: גם אתה לא
ואדים: אני מדבר איתך סימן שאני מראה את זה
ויקטור: זה טבעי לגמרי שאתה מדבר איתי
ואדים: זה מראה על חולשה, ואני לא רוצה להיראות כמו אחד שמפחד
ויקטור: אפשר ללכת?
ואדים: עצור שניה, אני רוצה להתפלל
ויקטור: אתה לא צריך אותי בשביל זה
ואדים: אני צריך שתקשיב ותגיד אמן
ויקטור: יאללה זריז
ואדים: יהי רצון מלפניך אדוני אלוהינו ואלוהי אבותינו שתוליכינו לשלום ותצעידינו לשלום...
ויקטור: איזה נוסח זה?
ואדים: לא יודע, מה שלימדו אותי בישיבה התיכונית
ויקטור: שמע, אני לא מומחה, אבל זה לא נשמע לי טוב
ואדים: אל תלחיץ אותי
ויקטור: מי מלחיץ? אתה מלחיץ את עצמך, טוב תעשה מה שבא לך אני זז
ואדים: שניה, אולי תחכה איתי עד שננחת? אני לא אביא ביד חודש
ויקטור: ממממ...ו?
ואדים: מה עוד משהו? אתה יודע מה זה בשבילי לא להביא ביד חודש?
ויקטור: טוב, תרגע, עשינו עסק
ואדים: תודה ויקטור
ויקטור: אלוהים
ואדים: מה?
אלוהים: אני אלוהים
ואדים: אבל חשבתי שאתה ויקטור
אלוהים: רבות מחשבות בלב איש, אני זז אתם נוחתים
ואדים: תודה אלוהים
אלוהים: זכור! לא להביא ביד חודש, אני רואה הכל
http://youtu.be/e2xV8cBnGu4

גבריאלי

גבריאלי נכנס למעלית והיא נעצרה הוא בדק את המכשיר הנייד ולא הייתה קליטה. גבריאלי גיחך לעצמו כמה פעמים. סוף סוף זה קרה, גם הוא נתקע במעלית. גבריאלי בחן את הכפתורים וחיפש את זה עם הציור של הפעמון. הוא סקר את אוסף הכפתורים עד שעינו נחה על הכפתור עם הציור של הפעמון. גבריאלי לחץ עליו והתחיל להשמע רעש של פעמון. 
עברה חצי שעה מאז שגבריאלי נתקע במעלית, הרעש המצלצל של הפעמון המשיך באותה עוצמה והתחיל להרגיז את גבריאלי שבתגובה הצית סיגריה ובעט בדופן המעלית. 
גבריאלי ניגש לדלתות הכסופות וניסה לפתוח אותם אבל ללא הצלחה. הוא החל להתנשם בכבדות וניסה לראות אם ישנו פתח בתקרה כמו שרואים בסרטים לפעמים. למזלו היה והוא גיחך. 
גבריאלי הרים את המכסה שפתח לוע בגג המעלית. לאחר מכן הוא טיפס אליו והביא עצמו למצב שהוא נמצא על חלקה העליון של המעלית. שוב הוא גיחך לעצמו. 
גבריאלי החל לדאוג. הכבלים העצומים עשויים הברזל נמתחו מהמעלית ונתלו לאורך הפיר הגבוה מאוד של המעלית, ולא הייתה שום דרך לטפס עליהם, גבריאלי ראה בכך דבר מסוכן וטיפשי לעשות, אז הוא חזר לתוך המעלית. רעש פעמון החירום נראה כאילו התחזק. גבריאלי הצית עוד סיגריה ובדק את המכשיר הנייד שלו. שוב לא הייתה קליטה. 
כעבור עשר דקות נפסק לפתע הצלצול המרגיז, והחלו צעקות שמקורן מתוך הבניין. גבריאלי החל לצעוק חזרה, מנסה להסביר למחלצים שהוא תקוע בתוך המעלית ושהוא מאחר לפגישה. הצעקות ענו לו שאין מה לדאוג ושהם שולחים מישהו שיחלץ אותו. 
כעבור חמש דקות של דפיקות פטיש על ברזל וקולות ניסור הגיח מן הפתח העליון של המעלית סמואל ל. ג'קסון במעיל גשם שחור וסיגריה תלויה בזווית פיו.
סמואל הציג עצמו בפני גבריאלי שהציג את עצמו והדליק סיגריה משלו ותחב אותה לפיו החצי מחויך. סמואל נתן לגבריאלי הסבר קצר של דקה איך הוא מתכוון לחלץ אותו מהמעלית, ושאם הוא יקשיב לו 'אול דה וויי' שניהם יצאו מהצרה הזו ויחזרו לשגרת החיים שלהם. 
מכיס הפנימי של המעיל הוציא סמואל אקדח שחור וגדול עם קצוות דוקרניים ומפוצלים, כיוון אותו לפתח שבגג המעלית וירה. מתוך האקדח נורה אז פתיל ארוך וחזק בעקבות הקצוות החדים והמפוצלים, מה שנראה כמו צילצל ללא ראש. הצלצל נטול הראש נתפס בנקודה מסויימת בפיר שגבריאלי לא יכל לראותה. סמואל בדק את עוצמת המתח של הפתיל או החבל או הכבל אם תרצו, סימן לגבריאלי שבהנתן סימן תפס בחיבוק עוצמתי את סמואל. בשלב זה סמואל שחרר נצרה באקדח השחור שגרם לכך ששני האנשים החלו לעלות כלפי מעלה. הם החלו להסתחרר מתוך פתח הגג במעלית לתוך הפיר העצום עד לקומה העליונה מזו שנתקעה בה המעלית לתוך פתח שהכניס אותם אל הבניין. 
גבריאלי ניתק את אחיזתו מסמואל, הצית סיגריה, נתן אותה לסמואל והצית אחת לעצמו.
קהל הצופים שכלל מזכירה, שרת, טכנאי מזגנים ובחורה יפה מחאו כפיים בזמן שהחל להתנגן שיר קצבי וכתוביות בצבע אדום חזק החלו לרדת על המסך.

http://youtu.be/nFvRvSxsW-I